הפעם אמל”ק בנושא סופר מעניין וקרוב לליבי, רפואה ומוצרים דיגיטליים.
שני הסנט שלי ממספר מאמרים שקראתי בנושא, רפואה דיגיטלית או מכשור רפואי נמצאים באזור בו הטכנולוגיה היא סופר חדשנית אך נוחות הממשק והנראות שלו, לא תמיד מהווים את המילה האחרונה בתחום UX/UI.
לשמחתי הרבה ישנה מגמת שיפור בעניין ומוצרים רפואיים מתחילים ליישר קו עם עולם ה UX/UI.
הכותב מספר בכתבה על משפט שאמר לו אחד הרופאים במחקר המשתמשים שלו:
הדרך להפוך את מלאכת התיעוד לקלה יותר היא לזרוק את המחשבים מהחלון.
אמירה זו נובעת מהתסכול שחש אותו רופא מהמאבק שלו בתיעוד הערות המטופל- דבר שלקח לו מספר דקות כשהוא היה צריך לכתוב את זה באופן ידני.
רופאים בארצות הברית משקיעים 4 שעות אקסטרה בכל שבוע בתיעוד אלקטרוני של רשומות רפואיות.
הבעיה טמונה בכך שרפואה דיגיטלית בדרך כלל מפותחת כטכנולוגיה והן נועדו לענות על שאלות כמו איך אנחנו יכולים לחבר את כל המערכות האלו? איך להבטיח את סודיות המידע הרפואי?
1. צאו מנקודת הנחה שאנשים לא מקבלים הכשרה
תוכנות בתחום הרפואה מגיעות עם מדריך של מעל 100 עמודים מנוסחים בסגנון לחץ על X כדי לבצע Y. הציפיה מהעובדים בתחום הרפואה היא לשבת ולעבור את ההכשרה הזו אך בפועל אין להם את הזמן. המרפאה עמוסה בחולים אז הם מלמדים את עצמם ומנסים למצוא לבד את הדרך בחשכה. במקרים אחרים הקורס מתבצע חודשיים לפני שהם משתמשים במוצר בפועל לכן:1) צאו מנקודת הנחה שהעובדים לא מקבלים הכשרה. תכננו את המוצר באופן אינטואטיבי מספיק כדי שהם יוכלו לבצע פעולות בסיסיות כמו הוספת מטופל ומדדים, ואז למדו אותם לעשות את הדברים המורכבים יותר בהקשר שבו הם צריכים או עפ”י דרישה.
2) השתמשו בשפה שלהם ואל תמציאו שפה ייחודית לתוכנה שלכם.
2. עזרו להם לתעד באופן נפלא ומהר.
זמן התיעוד הוא הכאב הגדול ביותר ברשומות אלקטרוניות. אחות מבלה 2-3 שעות כל סופ”ש בסגירת הערות התיק מאחר וזה לוקח זמן רב מדי לבצע במהלך המשמרת. לא רק שזה מתיש זה גם יכול לגרום לפערי מידע שהיא נותנת לצוות הבכיר. זה לוקח כל כך הרבה זמן כי כדי שהמידע יהיה שמיש למישהו אחר הוא צריך להיות מובנה (נכתב כמו קוד) במקום בשפה הטבעית שלה, כך שצריך ללחוץ על המון כפתורים בשביל להבנות את המידע. כתוצאה מכך אנשים פשוט כותבים בשפה שלהם ומוסיפים למערכת מידע לא שמיש
.1) צרו דרך פשוטה להבנות מידע. באותה הקלות שאנחנו מתייגים חברים בפוסטים עובדי הרפואה צריכים להפוך את המידע למובנה.
2) תמיכה בפלואו לא רציף. עבודת האחיות נקטעת כל 6 דקות. צרו דרך בה האחיות יכולות לחזור להערות ולטבלאות שלהן מאוחר יותר.
3) אמצו את המובייל וכל דבר שתומך בממשק קול/טקסט, תמונות, ושירותי מיקום לעזור להם להוסיך מידע “על הדרך”.
3. היו נוקשים עם היררכיית מידע
רשומות רפואיות מאפשרות גישה טובה למידע על המטופל אך לרוב זה הרבה יותר מדי מידע בבת אחת. ההיסטוריה הרפואית של המטופל מרכבת ממידע חיוני כמו שבץ ומידע קצת פחות חשוב על הבעיות בקיבה. רוב המערכות מתייחסות לכל המידע באותו האופן מה שמצריך מהרופא לעבור על כל המידע.
1) הציפו את המידע החשוב
אנשים צריכים גישה לכל המידע אבל הם לא צריכים לראות הכל בבת אחת.
2) “תרגיעו” עם הערות האזהרה
ככל שאנשים מקבלים יותר הערות אזהרה כך הם פחות מתייחסים אליהם. זה די דומה לעיוורון באנרים.
3) ספקו חיפוש ופילטרים מהממים.
באותה הקלות שאנחנו מחפשים ערך בגוגל אנחנו צריכים לחפש אסטמה ולקבל את כל המידע.
4. עזרו לאנשים לקבל החלטות
עזרו להם לזהות טרנדים בבדיקות. אנחנו יודעים באיזה טווחים יכולה להיווצר סכנה, הדגישו את הפרמטרים האלו בשלבים מוקדמים כדי למנוע אסון
.1) זהו והדגישו שינויים חשובים או דפוסים בבריאות המטופל
.2) אפיינו יחד
זהו עקרון שתקף לכל מוצר דיגיטלי, בד”כ אנשים לא אוהבים לאמץ תוכנות חדשת בעיקר כי הם לא היו חלק מתהליך העיצוב. אנחנו לא אחים ואנחנו לא מכירים את העבודה שלהם, לכן בלי לשתף אותם בתהליך אנחנו לא יכולים ליצור מוצר שהם ירצו לאמץ.
