בואי נדבר רצח הוא השם של הפודקאסט של שלי שומרק, מנהלת מוצר ב Aspectiva. אנחנו מכירים אותה גם מהפודקאסט המעולה מוצרלה- הפודקסט הראשון בעברית על ניהול מוצר.
שלי היא אחת הנשים החכמות המעניינות והמובילות בתעשייה שלנו, יש לי סיפור אהבה איתה ונהנית לשמוע ולקרוא את התוכן האיכותי שהיא מביאה לקהילה.
במאמר האחרון שקראתי שלה, שלי מספר על המסע שלה לסטטיסטיקה של הפשע וחושפת את הקשר המפתיע בין פשע אמיתי לניהול מוצר.
החלק הראשון והמצוין בסדרה מספר על תהליך העבודה שלה על ההרצאה שעוסקת באיך ספר את הסיפור של הדאטה לאנשים שאינם רגילים לדאטה, ובכך לעזור להם להתגבר על המחסום והפחד מדאטה.
שלי ידעה שהיא רוצה לספר סיפור וזה המפתח להרצאה, אך היא לא מצאה איזה סיפור ואיך, ולכן היא חזרה לבסיס, וניתחה את המצב כמנהלת מוצר.
1. מי הם המשתמשים?
אנשים שבחרו לשמוע את שלי מכל האנשים שיש ומכל ההרצאות שהם יכלו להגיע אליהם והפקידו בידיה את זמנם היקר.
2. מה מסע המשתמש שלהם?
שלי ידעה בוודאות שהיא רוצה לספר סיפור שמציג את בכלים בהם היא משתמשת, סיפור טוב שיעזור להם להשתמש בדאטה, ובמקום לחושב על הסיפר שלי החלה לדמיין את האירוע: את מזג האוויר הסגרירי והגשם לפרקים, את המקום והפיצה הטבעונית שתוגש שם ולאט לאט היא החלה לדמיין את הקהל, מאילו משרדים הם מגיעים? לאן הם הולכים בסוף ההרצאה? ומה הם ייקחו איתם הלאה מההרצאה.
3. מה הערך?
הבריינסטורמינג הדמיוני של שלי הוביל אותה להארה שהיא רוצה לספר סיפור אישי על הרגע שבו כישורי הדאטה שלה השפיעו והובילו שינוי משמעותי. לאחר שהתחבטה עם עצמה וניסתה להרגיש איזה סיפור מעבודות קודמות יכול להתאים היא הבינה שהיא רוצה לספר על משהו שאיכפת לה ממנו ואפילו יכול לשנות את העולם. היא התחילה להשתעשע ברעיון לספר על התחביב שלה לפודקאסטים שלה: מוצרלה ובואי נדבר רצח, והבינה שהמפתח הוא בלספר את הסיפור על דאטה של פשעים. כי מי לא אוהב שיפור פשע טוב?
כולנו אוהבים סיפורי פשע
מי לא אוהב סיפורי פשע? הרי בנטפליקס יש קטגוריה שלמה תחת הכותרת Crime , והאהבה שלנו לפשע לא מתחילה מעכשיו היא אהבה ישנה של שנים רבות, החל מסיפורי שרלוק הולמס ועד למשחקי הכס.
אנחנו מרותקים לסיפורי כאלו וזה עניין תרבותי לחלוטין, בתקופות אחרות בהיסטוריה פושעים היו מוצאים להורג בכיכר העיר וזה היה אירוע בו כל אנשי העיירה התקבצו אליו.
שלי רצתה להבין את עניין החיבה שלנו לסיפורי פשע ויצרה סקר בין המאזינים לפודקאסט בנוגע למוטיבציה שלהם לצרוך סיפורי פשע אמיתי.
אחוז העונים הגדול ביותר ענה שהמוטיבציה העיקרית שלהם לצרוך סיפורי פשע היא הבנת הפסיכולוגיה של הפושע, השני היה “להרגיש כמו בלש” והאחרון היה הריגוש.
אנחנו כל כך מרותקים מסיפורי פשע אמיתי כי אנחנו רוצים להבין את הפושע, את המוטיבציה שלו ואת הלך המחשבה שהוביל אותו להפר את החוק.
זה בעצם לא שונה מניהול מוצר
הבנת המוטיבציה של המשתמשים היא גורם קריטי למנהלי מוצר ואנשי חווית משתמש.
הבנת הפסיכולוגיה של המשתמשים שלנו ומה יניע אותם לפעול בצורה כזו או אחרת היא קריטית לנו. כאשר אנחנו מגדירים בעיה, קשובים להזדמנויות ואפילו בשלב הפתרונות הפסיכולוגיה של המשתמש חשובה.
היכולת להרגיש אמפתיה כלפי רוצח סדרתי ע”י הבנת הדרך שהוא עשה כדי לבצע את הפשע ומה גרם לו לחצות את הקו היא תרגול טוב באמפתיה שנוכל להשתמש בה כלפי המשתמשים שלנו.
שלי מסכמת שאין משתמש שהמוטיבציה שלו משוגעת מדי ואם היא יכולה להבין את נקודות הכאב של הפושע אין משתמש שאי אפשר להבין את נקודות הכאב שלו.
החלק הראשון של המאמר של שלי:https://medium.com/@shellyshmurack/a-product-managers-journey-into-the-dark-statistics-of-crime-db90324c23b8
החלק השני של המאמר של שלי:https://medium.com/@shellyshmurack/a-product-managers-journey-into-the-dark-statistics-of-crime-part-ii-the-story-with-crime-991547bc606d
