אני רוצה הכל הכי טוב הכי הרבה

כולנו מכירים את ההרגשה שיש לנו עומס משימות ואנחנו במרדף אחרי השמישות והרצון להספיק כמה שיותר.
אנחנו תמיד שואפים להיות יותר פרודוקטיביים בלי לשרוף את עצמינו, אז מה הדרך למצוא את האיזון?

המאמר מציג כמה עקרונות שמאפשרים לאזן את שני הגורמים:

1.     נהלו את האנרגיה שלכם- נצלו את השעות שבהן אתם מרגישים יותר אנרגטיים והקפידו על הפסקות

2.     פנו זמן לעבודה עמוקה- מסגרו את העבודות שלכם ודאגו לשמור על המוטיבציה עם הישגים קטנים

3.     שלטו בפגישות- קבעו גבולות, קבעו מטרות לפגישות והקדישו שמן נקי מפגישות

4.     טריאז’- בחנו כל הזמן את התיעדוף שלכם.

ניהול אנרגיה
אנחנו לעיתים נופלים למלכודת בה אנחנו מתייחסים לכל הזמנים כיעילים באותה המידה. אנחנו לא מכונות ורמת האנרגיה שלנו משתנה לאורך היום. שעת עבודה ללא הפרעות היא שונה מ 4 רבעי שעה המפוזרים לאורך כל היום. דן אריאלי בספרו לא רציונאלי ולא במקרה מצא ששופטים נוטים יותר לשחרר בערבות אחרי ארוחת הצהריים. כשאנחנו רעבים או מותשים אנחנו נוטים להיצמד לפתרונות המוכרים לנו והבטוחים לנו.
מצאו את קו האמצע שלכם
כדי להבין את דפוסי רמת האנרגיה שלכם ועקבו אחרי התחושו שלכם. תעדו מספר פעמים ביום את השעה, את רמת האנרגיה שלכם בסולם של 1-10, מה עשיתם באותו הזמן ועוד מחשות והערות.
בחנו את הדברים במשך שבוע, ברגע שיש לכם מושג מתי האנרגיה שלכם צונחת תוכלו לתכנן את הזמן בצורה אסטרטגית יותר.

בצעו אופטימיזציות לזמן שלכם  
הכינו לעצמכם רוטינה קבעה, למשל אם אתם יותר אנרגטיים בבוקר, קבעו שעות פוקוס בהן כל ההתראות כבויות: התנקו מסלאק וכל מדיה חברתית אחרת. ניתן להתחבר חזרה למדיה החברתית כאשר מרגישים שישנה התקדמות משמעותית בעבודה. למידה על דפוסי ההתנהגות שלנו תעזור לנצל את הזמן טוב יותר.

פנו זמן לעבודת עומק
כמצכבים ואנשים יצירתיים אנחנו צריכים זמן לעבד את המחשבות ולתכנן את הצעדים הבאים. להקדיש זמן לעבודה עמוקה ללא הפרעות עם הפסקות יזומות תעזור לנו לבצע עבודה עמוקה יותר. עיצוב ואפיון הוא לא לינארי ויש שלבים שבהם נדרש יותר פינג פונג, אבל ברגע שהיסודות מונחים קל יותר למצוא את הפתרונות, אך לשם כך צריך לבצע עבודת עומק.

מסגרו את העבודה שלכם
העבודה תיקח את משך הזמן שתקדישו לה, אם תחליטו שמשימה לוקחת 4 שעות בדרך כלל תנצלו את כל 4 השעות למשימה הזו ויש מקרים שזה אפילו יגלוש מעבר. פרקו את המשימה למשימות קטנות יותר והתחייבו לזמן לכל שלב. קבעו את השעות האלו ביומן וכך תוכלו לקבל תמונה רחבה יותר על היום שלכם והמשימות.

זמנים שקטים
הקדישו שמנים ביום בהם אתם מכבים התראות מכל סוג ומצמצמים הפרעות, זה קל יותר בבוקר כאשר חברי הצוות עדיין מתכוננים ליום עבודה.

 קבעו מטרות ברורות
כאשר אתם ממסגרים שעות ביום, קבעו בכל זמן מה אתם עושים במדויק. לקבוע זמן למשימה שנקראת ניתוח מתחרים בשוק עלולה להיות גדולה מדי, פרקו את זה לחלקים רטנים וקבעו ביומן אילו מתחרים אתם בודקים. פירוק למשימות קטנות מוקצות בזמן יעזור לכם לראות את ההתקדמות בתהליך.

 

קחו הפסקות יזומות
עיצוב ואפיון יכולים להיות תהלכים מתישים. לפעמים נדמה שפתרנו בעיה אחת ואז אנחנו מגלים שהיא מתפצלת לעוד בעיות קטנות יותר. אל תזלזלו בחשיבות ההפסקות. השראה מגיעה מהמקומות הכי לא צפויים, מכירים את רגעי האההה!!! במקלחת? המוח עובד גם מאחורי הקלעים ולכן צריך להתרחק מהמשימה לעשות משהו אחר, לתת לו לעבד בקרע את המידע ואז תגיע פריצת הדרך. נניח אם אנחנו יעילים יותר ביום, אפשר לקחת הפסקת צהרים ארוכה יותר כדי לתת למוח מנוחה, אפשר לשלב גם הליכה בהפסקה ולחזור עם נקודת מבט רעננה על הבעיה

מאמר מקור: https://uxdesign.cc/boost-your-design-productivity-3aa1a40f4168

מהיר וסקיצתי

יצירת פרסונות הן חלק חשוב מבניית המוצר וחווית המשתמש. לאט לאט תהליכי המוצר הופכים להיות מהירים יותר איטרטיביים יותר ואין תמיד משאבים לבצע מחקר חווית משתמש מעמיק, כך גם הפרסונות הופכות להיות גרסה רזה יותר של מה שהן היו. 

מה זה בעצם פרסונות מתומצתות?
פרסונות מתומצתות הן בעצם גרסה התחלתית של הפרסונות, במחקר יו איקס מטרת הפרסונות היא לאפיין את קהל היעד, להבין מי הם המשתמשים שלנו ולבסס את חווית המשתמש שלנו מנקודת מבט של המשתמשים. 
בנוסף הן כלי מצוין להמחיש לבעלי העניין, והצוות מי הם המשתמשים ולהבטיח שאנחנו תמיד מיושרים עם המטרות שלהם.
בשונה מתהליך פרסונות קונבנציונאלי, אשר מצריך מחקר מעמיק של קהל היעד, מחקר מתחרים וניתוח מעמיק, פרסונות תמציתיות אינן מבוססות על נתונים אמיתיים. במקום זאת הן מבוססות על שיתוף ידע מכל הצוות. הפרסונות המתומצתות הולכות יד ביד עם מתודולוגיית ה- Lean UX  בה הגישה המרכזית נשענת על Design thinking  שמכוונת לספק ערך במינימום בזבוז משאבים.

מתי להשתמש בפרסונות תמציתיות?
בשימוש נכון פרסונות תמציתיות יכולות לתת המון ערך לתכנון והגדרת הפרויקט.
להלן שלוש דוגמאות למצבים בהם כדאי להשתמש בפרסונות תמציתיות:

1.     כשמבצעים פיתוח מהיר של מוצר-עוזרות בביצוע כל שלבי המוצר בקצב אחיד.

2.     לפרויקטים בעלי תקציב מוגבל- אם זה סוג הפרסונות היחידי שיש לכם, וודאו שנתוני הפרסונות מגובים בממצאים ממבחני שמישות.

3.     כשמצבעים עיצוב מחדש למוצר- הפרסונות עוזרות לייצר הנחות ראשוניות.

באופן כללי עדיף לבצע גרסה רזה של פרסונות מאשר לדלג על השלב הזה באופן כללי, בלי פרסונות אנחנו עלולים לבצע הנחות שגויות בתחילת התכנון שעשויות להתגלגל לבעיות גדולות יותר בהמשך.

חסרונות הפרסונות הקונבנציונליות
תהליכי מוצר היום הם הרבה יותר מהירים כולל שלבי הפיתוח, והתעשייה נעה לכיוון של חקירת כמה שיותר אפשרויות בשלבים המוקדמים של המוצר ותכנון איטרטיבי.
בגישה הזו הדרך בה אנחנו מבצעים מחקר פרסונות מתעדכנת.
למחקר פרסונות הקונבנציונלי ישנם מספר חסרונות:

1.     פרסונות מוצגות כאמת
לעיתים ממצאי מחקר המשתמשים לא מדויק, הנתונים משתנים או שהמחקר לא היה שלם מספיק. כאשר פרסונות נתפסות כבשורה האחרונה, צוותים נוטים להישען יתר על המידה עליהם ולא מספיר על מידע חשוב אחר כמו משוב מהמשתמשים על הווירפריימס.

2.     פרסונות דורשות השקעה רבה של זמן, כסף ואנשים. העלות לעומת התועלות לא תמיד מתאימים.

3.     פרסונות דורשות הבנה טובה של השוק, והשוק משתנה תמיד

4.     פרסונות נוטות להיות קבועות במרחב- בעוד שתוכנות ומוצרים משתנים תמיד, אנחנו לא נוטים לחזור לפרסונות ולעדכן אותן.

5.     מוצרים משנים את העולם והתאם לכך גם ציפיות המשתמשים משתנות איתם, ישנה סכנה שהפרסונות יהפכו ללא רלוונטיות.

לעומת החסרונות האלו, פרסונות תמציתיות מייצגות ניהול סיכונים ובטחון, הן מאפשרות לנו להתחיל בקטן ובזול ויכולות להתעדכן במהירות

כיצד לאפיין פרסונות תמציתיות?

בהתאם לשלב במוצר וכמה מהיר התהליך צריך להיות ישנן שתי שיטות ליצור מעין שלד של פרסונות:

1.     המציא אותם ע”י מפות אמפתיה
כנסו את הצוות לחדר אחד, פתחו דיון על הסוגים השונים של המשתמשים וצרו מפת אמפתיה לתר את המידע. בשיטה הזו תרצו לעבוד עם חברי הצוות שהיה להם קשר עם המשתמשים בעבר.

2.     בצעו מחקר משתמשים מהיר- ניתן לבצע מבחני שמישות זריזים, ניתוח מתחרים, התמקדות בבעיות מסוימות.

המטרה של השלב הזה היא ליישר קו במהירות ובתחילת הפרוייקט, ניתן תמיד לחזור לפרסונות ולתקן אותן במהלך הדרך.

ברגע שיצרנו את הפרסונות העכשוויות (עם מידע אמיתי או השערות) ניתן להתחיל א השלד של הפרסונות אשר יכיל רק פרטים בסיסיים שיעזרו לצוו לפתור את הבעיה שהמוצר מנסה לפתור. פרטים כמו: תמונה (או סקיצה), מקצוע, מטרות וצרכים, התנהגות, תכונות ונקודות כאב.

דיוק הפרסונות
השלב הזה הוא הכרחי, הוא לא רק עוזר לנו לדייק את מבנה הפרסונות אלא גם מכריח אותנו לדייק אותן שוב בשלב מוקדם של המחקר. אולי כדאי להוסיף או להסיר מידע שהשתנה מאז שביצעו את השלד הראשוני? כדאי לקטלג את העבדות של הפרסונות לפי צבע כדי לתעדף נקודות כאב. אפשר לתכנן מערכת סעיפים וכללים כדי לזהות דפוסי התנהגות. כדאי לחזור על השלב הזה כמה שצריך כדי להבטיח שהפרסונות יישארו מדויקות ותמציתיות.

יישור קו
 חשוב לבחון שוב ושוב את הפרסונות בתדירות גבוהה על מנת להעריך מחדש את ציפיות המשתמשים, אולי הן השתנו במהלך הזמן. מחקר מתמשך במהלך הפרויקט יאפשר לנו ליישר קו עם תיאור הפרסונות, למזג פרסונות או לחשוף תכנות נוספות לפרסונות. בדיקה מתמדת של הפרסונות תמנע מצב של שגר ושכח ותבטיח שהפרויקט יהיה תמיד בפוקוס על המידע הנכון

 

מפרסונות לווירפריימס
ברגע שביססנו את הפרסונות השלבים הבאים הם מיפוי תרחישי המשתמש ווירפריימס. התחילו ביצירת ווירפריימס בסיסיים כדי ליצור את מבנה המוצר. לאחר מכן צרו תרחישי משתמש כדי לבין מה הפולאו ואיך מתבצעים המעברים בין מסך למסך ובין שלב לשלב.